#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו. 1 חתן ושושבינין וכל בני החופה האם חיבים בתפילה, תפילין וק&quot;ש?<p dir=""rtl"">כותבי סת&quot;ם ותגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים האם חייבים בק&quot;ש, תפילה, תפילין ושאר מצות, ומדוע?</p>"	"חתן ושושבינין - לחכמים פטורים מהתפילה ומן התפילין וחיבים בק&quot;ש, משום רב שילא אמרו חתן פטור ושושבינין ובני חופה חייבים (לרש&quot;י שניהם סוברים שהעוסק במצוה אינו פטור מהמצוה, מכל מקום פטרו מתפילה שאינם יכולים לכוון, מתפילין ששכיח שכרות, אבל למ&quot;ד עוסק במצוה פטור מהמצוה פטורים מהכל, וע' ר&quot;ן שס&quot;ל שזה אף למ&quot;ד עוסק במצוה פטור מהמצוה).<p dir=""rtl"">כותבי סת&quot;ם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים לרבות מוכרי תכלת, פטורים מכל המצות לקים דברי ריה&quot;ג שאמר העוסק במצוה פטור מהמצוה.</p>"	סוכה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו. 2 הולכי דרכים, הולכי דבר מצוה, שומרי העיר, ביום או בלילה או בשניהם, מתי פטורים מהסוכה?<p dir=""rtl"">שומרי גנות ופרדסים האם צריכים לעושת סוכה בגינה ומדוע? </p>"	"הולכי דרכים ושומרי העיר: ביום - פטורים ביום וחיבים בלילה, בלילה - פטורים בלילה וחיבים ביום, ביום ובלילה - פטורים בין ביום ובין בלילה.<p dir=""rtl"">הולכי בדרך מצוה: לעולם פטורים בין ביום ובין בלילה (נחלקו הראשונים האם דוקא שמתבטל מהמצוה ע&quot;י כך &lt;תוס'&gt; או אפ' אינו מתבטל אם זה מצוה שמתעסק בה בידיו או ברגליו פטור כל זמן שעוסק בה &lt;או&quot;ז וע' ר&quot;ן&gt;).</p><p dir=""rtl"">שומרי גינות ופרדדסים: פטורים בין ביום ובין בלילה, הטעם שאין מצריכים אותם לבנות סוכה שם, לאביי תשבו כעין תדורו, לרבא פרצה קוראה לגנב, איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי.</p>"	סוכה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 3 חולה ומצטער האם פטורים מהסוכה, ומה החילוק ביניהם?	"חולה פטור הוא ומשמשיו ואפ' אין בו סכנה אלא כאב הראש או העינים.<p dir=""rtl"">מצטער פטור מהסוכה, אבל רק הוא ולא משמשיו לכן התיר ר' יוסי לרשב&quot;ג לישון בכילה בסוכה משום בקי ורבא לרב אחא בר אדא לישון חוץ לסוכה בגלל סרחא דגרגישתא.</p>"	סוכה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 4 האם מותר לאכול ולישון עראי חוץ לסוכה, ומה הוא עראי?	"אוכלים עראי חוץ לסוכה ושיעורו לרב יוסף שתים או שלוש ביצים והקשה על זה אביי שפעמים רבות די לאדם בכך והוי קביעות, לכן אמר כדטעים בר בי רב ועיל לכלה (מלא פיו). (ביומא עט. שנינו לאחד מהתרוצים שאין קבע לפירות.)<p dir=""rtl"">לישון עראי חוץ לסוכה אסור, לרב אשי גזרה שמא ירדם ולכן אם מניח ראשו בין ברכיו שרי [אבל למסור שינתו לאחרים לא יעזור שערבך ערבא צריך], רבא אמר שאין הטעם שמא ירדם אלא אין קבע לשינה (ואפ' מניח ראשו בן ברכיו אסור).</p>"	סוכה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 5 תני חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך בין קבע בין עראי ותניא אידך לא קבע ולא עראי, באר!	"לרש&quot;י: נקיט ליה בידיה - אפ' עראי אסור, דמנחי ברישה - עראי מותר קבע אסור, פריס סודרא עליה - אף קבע מותר.<p dir=""rtl"">להרמב&quot;ם: מנח ליה בידיה (כשכרוכים עליו) - שרי אף קבע, מונח בראשו בלא פירסת סודר - אסור אף עראי, מונח על ראשו ופורס על זה סודר - שרי שינת עראי.</p>"	סוכה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 6 כיצד יושן עם תפילין שינת עראי, ומה דין הנכנס לישון?	"רבה בר בר חנא אמר ר&quot;י רק במניח ראשו בין ברכיו, דאם לא חישינן שמא ירדם {כמו שמצאנו גבי סוכה}, אבל לרבא אין צריך לומר זאת שלא מצאנו שחוששים שמא ירדם {ובסוכה הטעם שאין קבע לשינה}.<p dir=""rtl"">שיעור שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה.</p><p dir=""rtl"">ת&quot;ר הנכנס לישון ביום רצה מניח רצה חולץ, בלילה לעולם חולץ דברי ר' נתן, רבי אומר ילדים לעולם חולצים, ביאר אביי בנשותיהם עמהם שמא יבואו לידי הרגל דבר.</p>"	סוכה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 1 הרואה קרי, המשמש מיטתו בתפילין מה יעשה?	"ר' יעקב אומר הרואה קרי אוחז ברצועה ואינו אוחז בקציצה. בדעת ר' נתן אין צריך לומר שסובר שהרואה קרי אסור בתפילין (וע' בראשונים בדעת ר' יעקב).<p dir=""rtl"">שכח ושימש מיטתו בתפילין אינו אוחז לא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול ידיו ויטלם מפני שהידים עסקניות הן.</p>"	סוכה כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 2 האם מותר לישון ביום?	אמר רב אסור לישן ביום יותר משינת הסוס הינו שיתין נשמי כשינת דוד המלך.	סוכה כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו: 3 מה שמענו מהמעשה שהביאו לבן עזאי לטעום את התבשיל ולר&quot;ג שני כותבות ודלי של מים ואמר העלום לסוכה.<p dir=""rtl"">ממעשה דר' צדוק דאכל פחות מכביצה חוץ לסוכה בלא נטילת ידים ולא בירך אחריו?</p>"	"ממעשה דבן עזאי ור&quot;ג שמענו אף שאוכלים עראי חוץ לסוכה, אם רוצה להחמיר על עצמו יחמיר ואין בזה משום יוהרא.<p dir=""rtl"">פחות מכביצה שאמרו במעשה דר&quot;צ לפטור מנטילה וברכה אחרונה, אבל בסוכה פטור אף כביצה לאביי, וב' ג' ביצים לרב יוסף.</p>"	סוכה כו:		
